בתם של ריבה ובוריס טבצ'ניק. אהובה נולדה ברוסיה ביום י"ט בתשרי תשי"ח (14.10.1957). אחות צעירה של דוד. המשפחה עלתה לישראל בשנת תשכ"א, 1960.
את ילדותה והתבגרותה העבירה אהובה ברחוב יוספטל בקריית אתא. פער הגילים בין האחים לבית טבצ'ניק – תשע שנים, והעובדה שאחיה דוד יצא מהבית בגיל צעיר יחסית, גרמו באופן טבעי לכך שהיחסים בין האחים לא היו קרובים, אולם אימה ריבה סיפרה כי אהובה התחנכה לעמוד לצד הזולת ולהגיש עזרה בכל מקום בו היא יכולה.
את שירותה הצבאי עשתה כקצינת חיב"ה (חיילות בשירות המשטרה) בפיקוד הצפון, ולאחר שחרורה מהצבא הצטרפה בנובמבר 1982 למשטרת ישראל. במהלך השנים התקדמה אהובה בסולם הדרגות ושימשה בין היתר כקצינת מבצעים, ראש לשכת סיור ודוברת מרחב חיפה. בשנת 1997 עשתה הקצינה המוערכת היסטוריה בתחום מעמד האישה והייתה לאישה הראשונה במשטרת ישראל שמונתה למפקדת תחנת משטרה – בנהריה. בהמשך שירתה כסגנית מפקד משטרת חיפה, בין היתר בתקופת מלחמת לבנון השנייה. לאחר מכן מונתה לקצינת אגף המבצעים של המחוז הצפוני. בשנת 2009 קבעה אהובה תקדים נוסף כשקודמה לתפקיד מפקדת משטרת חיפה, התחנה הגדולה בארץ. תחת פיקודה שירתו כחמש-מאות שוטרים וקצינים.
ניצב-משנה אהובה נחשבה לקצינה מקצועית ואהודה מאוד. חבריה במשטרה ציינו עם המינוי למפקדת תחנת חיפה כי "השירות הגדול שהיא עושה למעמד האישה במשטרה, הוא שהיא לא מנפנפת בזה שהיא אישה בכל הזדמנות. היא פשוט עושה את העבודה שלה כמו שצריך". עוד נכתב בכתבה שפורסמה ב"הארץ" כי "אהובה תומר אהודה בקרב פקודיה וידעה גם לשמור על מערכת יחסים טובה עם התקשורת. קצינים שעבדו איתה מספרים על קצינה מסורה ומקצועית, שעושה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, וכי למרות שתרמה למעמד האישה במשטרה היא אף פעם לא ניצלה את עובדת היותה אישה כדי לזכות בקידום".
העיתונאית איריס מיזן, כתבת חדשות בצפון, סיפרה: "לפעמים היא לא הייתה קלה לעיכול, ליבה ופיה היו שווים. מי שהיא אהבה, ידע זאת מיד. כך גם לגבי כאלה שהיא פחות חיבבה. אני אהבתי את זה. כשהיא כעסה עליי, הייתה מטיחה בי דברים קשים בלי לברור מילים. היא גם ליטפה כשהיה צורך ולא מעט פעמים היא הייתה מצחיקה אותי. הרבה אירועים עברנו יחד, היא כמפקדת תחנה ואני ככתבת שמסקרת אירוע. זה היה מדהים לראות כיצד באירועים גדולים, כשסביבה עשרות שוטרים, אנשי מג"ב ויס"מ, כולם סרו למרותה, הלכו אחריה. הכריזמה שלה עשתה את העבודה".
בכתבה שפורסמה ב"זמן חיפה" סיפר האח דוד: "היא הייתה אישה ענקית, אין בן אדם במשטרה שלא העריץ אותה ואהב את האדם שהייתה... בשבעה שמעתי למשל סיפור מחבריה למשטרה על קרב יריות שהיא השתתפה בו, ובזמן שכל הגברים השוטרים הסתתרו היא עמדה ולא פחדה מכלום. כל השוטרים סיפרו... איך היא נלחמה על שוטרים שרצו להדיח אותם, איך היא דאגה לאנשים שלה כאילו היו ילדיה", והוסיף "כשהיא סיימה את קורס הקצינים במשטרה לפני שנים רבות היא הייתה בין הנשים הבודדות שעשו זאת. ראיינו אותה אז לגלי צה"ל ושאלו אותה 'לאן תרצי להגיע?' היא לא חשבה פעמיים וענתה, 'מה זאת אומרת, אני אגיע להיות מפכ"ל'. והיא הייתה עושה את זה".
אהובה נישאה ב-1980 לשלמה תומר, אך הזוגיות לא החזיקה מעמד והשניים התגרשו אחרי שנתיים.
כעבור כמה שנים אהובה עברה לגור ביישוב מנות שבגליל המערבי עם בן זוגה, דן רוזן, והשניים אף תכננו להינשא.
ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש, וכך עוד עשרות בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שככה האש.
בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א'.
בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים.
אהובה הייתה בצוות הפיקוד על אירוע השריפה מתחילתו ונסעה בשטח. היא נסעה ברכבה מאחורי האוטובוס בו נסעו צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר. מאחוריה נסעו בניידת תת-ניצב ליאור בוקר ורב-פקד איציק מלינה, במסגרת תפקידם, כדי לסייע בפעולות חסימת הצירים, הפינוי וההצלה אשר התנהלו באזור. כל השלושה נספו בשריפה.
מכוניתה של אהובה נשרפה והיא נפצעה קשה מאוד. היא הובהלה תחילה לבית החולים כרמל. לאחר שמצבה יוצב, היא הועברה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם נלחמה על חייה במשך ארבעה ימים ולאחריהם נפטרה.
ניצב-משנה אהובה תומר נפלה בפעילות מבצעית באירוע השריפה בכרמל ביום כ"ט בכסלו תשע"א (6.12.2010). איתה נספו בשריפה ארבעים ושלושה גברים ונשים. שלושים ושבעה מהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושני קציני משטרה.
אהובה הייתה בת חמישים ושלוש בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותירה אחריה אם, אח ובן זוג. לאחר מותה הוחלט להעלותה לדרגת תת-ניצב.
על מצבתה של אהובה כתבו אוהביה: "הקריבה עצמה להצלת חיי אדם באסון שריפת יערות הכרמל".
על תפקודה של אהובה באסון בכרמל ועל אומץ ליבה הוענק לה אחרי נפילתה עיטור המופת מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל על "גילוי אומץ הראוי לשמש מופת". עוד צוין כי "תנ"צ אהובה תומר זכרונה לברכה שירתה במועד הרלבנטי כמפקדת תחנת חיפה. בתאריך 2.12.2010 בשעות הצהריים, פרצה שריפת ענק ביערות הכרמל.בשריפה זו נספו 44 אנשי שירות בתי הסוהר, מכבי האש ומשטרה, אשר נלכדו בתוך האש. תנ"צ אהובה תומר ז"ל הגיעה למקום במסגרת תפקידה כדי לסייע בפעולות חסימת הצירים, הפינוי וההצלה אשר התנהלו באזור. היא המשיכה בפעילותה על אף האש שהשתוללה במקום, ועל אף הסיכון הרב לחייה עקב כך. תנ"צ אהובה תומר ז"ל נספתה תוך כדי ניסיונה לסייע בחילוצו של אוטובוס ובו 38 צוערים של שירות בתי הסוהר שנלכדו בתוך האש". שמה של אהובה מוזכר באתר הגבורה, המביא את סיפורם של חיילי צה"ל ושוטרים מקבלי צל"שים ועיטורים מקום המדינה ועד היום.
בדרכה האחרונה הגיעו ללוותה השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', כל צמרת המשטרה, ובהם המפקח הכללי של משטרת ישראל, רב-ניצב דודי כהן ומפקד המחוז הצפוני ניצב שמעון קורן, ראש העיר חיפה יונה יהב, שוטרים רבים, בני משפחה וחברים. הרב הראשי של המשטרה פתח את הטקס בשירת "אנא בכוח גדולת ימינך". מיד אחריו עלה מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דודי כהן, להספיד את אהובה. "אנו עומדים המומים וכואבים, נפרדים מתנ"צ אהובה תומר, אשת חיל פורצת דרך, מפקדת נערצת – חברה". רנ"צ כהן הוסיף ואמר כי "הייתה לה נוכחות שלא ניתן להתעלם ממנה, מנהיגה טבעית מבטן ולידה... שוטרי משטרת ישראל מצדיעים לתנ"צ אהובה תומר ומחבקים את המשפחה".
ראש עיריית חיפה יונה יהב ספד בדמעות: "אהובה אהובתי... לא יאומן... שכדור האנרגיה שכל כך סימלת, שוב לא יתהלך בינינו. תמיד היית בחזית, במקום ההתרחשות - כי היית מפקדת בכל רמ"ח איברייך. המדים שלבשת זכו להמון כבוד שלבשת אותם. לצד האסרטיביות שלך הייתה הרבה אהבה. היית אהובה על כולנו".
מפקד המחוז הצפוני, ניצב שמעון קורן, אמר: "חברה ומפקדת למופת... נפלת בגבורה תוך סיכון חייך כדי להציל אחרים".
תנ"צ רוני עטיה, מפקד מרחב חוף, אמר בהלוויה: "ראיתי את אהובה טרם נקלעה למלכודת האש... וזו היא אהובה, שוטרת בכל רמ"ח איבריה. הפגינה גבורה עילאית אל מול הסיכון הממשי לחייה".
ספדה לאהובה סנ"צ אתי מאירסון, סגניתה: "אני מתקשה להבין איך את, החזקה והגיבורה, משאירה עננה של כאב... היית מופת לשוטרים ועשית הכול למענם, וכך אנו נפרדים ממך. הצבת גבוה את רף המבצעיות ונלחמת להביע דעות... תמיד ללא פשרות".
כחודש לאחר האסון נחנכה ניידת לטיפול נמרץ על שם תנ"צ אהובה תומר בטקס שנערך בתחנת מגן דוד אדום חיפה. בטקס ההנצחה השתתפו בני משפחתה של אהובה תומר, קציני משטרה, חברי הנהלת מד"א ועובדי ומתנדבי מגן דוד אדום במרחב כרמל. במעמד זה ספדה לה סגן-ניצב אתי מאירסון, סגנית מפקד תחנת חיפה, שסיפרה כי בראש מעייניה של אהובה היה השירות והטיפול באזרחים: "מגן דוד אדום... בחר היום להנציח בניידת נט"ן את מי שנתנה חייה בדם.
בחשיבה על הזולת, בעשייה מבצעית להציל חיים / הוכיחה שוב ושוב כי היא מסוגלת להזיז הרים / והיום מונצח שמך כמפקדת תחנה אמיצה / כמי שמסרה חייה מתוך שליחות בדרכה הנחושה / על דגלך חרוט כבוד הדדי, נאמנות והזדהות / ופועלך מאופיין באכפתיות, הישגיות ומצוינות".
בחודש פברואר 2011 נערך בבסיס השיטור הימי של מרחב חוף טקס השקה לספינת שיטור חדשה מסוג "פטרול" שזכתה לשם "כרמל" להנצחת תנ"צ ליאור בוקר, תנ"צ אהובה תומר וסנ"צ איציק מלינה, חללי משטרת ישראל אשר נפלו בעת מילוי תפקידם באסון השריפה בכרמל. הטקס התקיים במעמד המפכ"ל רב-ניצב דודי כהן, ראש אגף מבצעים ומפקד המחוז הצפוני, קציני צה"ל והמשפחות השכולות. "הספינה 'כרמל' מבטאת את הערכים של עזרה לזולת והצלת חיים, ערכים עליהם מושתתת משטרת ישראל ומבטאים את פועלם של שלושת הקצינים שנספו באסון הכרמל", אמר בטקס המפכ"ל.
בפברואר 2011 גם העניק שגריר ארצות הברית בישראל, ג'יימס קנינגהם, תעודת מועמדות לקבלת "אות האומץ הנשי הבינלאומי" לדני רוזן, בן זוגה של תנ"צ אהובה תומר, בטקס שנערך בעיריית חיפה. אות זה מוענק מדי שנה על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב לאישה אחת ברחבי העולם, שגילתה במעשיה אומץ לב, תושייה ונכונות להקרבה יוצאת דופן למען הזולת. האות עצמו לא הוענק לבסוף לאהובה, אולם בדברי ברכתו של השגריר קנינגהם ניתן ללמוד על אישיותה הייחודית: "אהובה תומר גילמה באישיותה ובמעשיה את הערכים הנעלים ביותר בשמם מוענק האות. לאורך כל שנות שירותה במשטרת ישראל לחמה אהובה למען צדק חברתי ופעלה למען הזולת שלא על מנת לקבל שכר או פרס. במעשיה הפכה לגיבורה לאומית ומופת לכל אישה בעולם שיודעת בזכות נשים כמו אהובה תומר, כי היא יכולה לפרוץ גבולות ולהביא לשינוי בכל תחום בו תבחר".
בפברואר 2013 נחנכו במטה מחוז חוף של המשטרה המרכז הלימודי והמרכז לדיווח מבצעי, על שמם של תנ"צ אהובה תומר וסנ"צ איציק מלינה שנספו בכרמל.
אהובה מונצחת באנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל, שנבנתה ביערות הכרמל סמוך לקיבוץ בית אורן. האנדרטה נחנכה בדצמבר 2011; באנדרטה שבחורשת ה־44 בהר מירון, שניטעה במאי 2011; ובאנדרטת חללי המשטרה הניצבת במכללת המשטרה בבית שמש.