בן פנינה וצבי, נולד ביום כ"ו באייר תרפ"ג (12.5.1923) בחבל גליציה, פולין. בהיותו בן שלוש עלו הוריו ארצה והתיישבו ברמת ישי (ג'דה) שליד נהלל ומשם עברו לירושלים. אהרן חונך ברוח המסורת והדת, סיים את בית-הספר "תחכמוני" ולימים עבר בהצלחה בחינות-בגרות ממשלתיות. הוא התעניין במדעי הרוח והטבע והיה בקי בשירת ישראל. משסיים את חוק לימודיו החל לעבוד בחנות-הספרים של אביו, שהיתה ממוקמת בסביבה מעורבת ליד שער יפו. אהרן ידע תמיד לעמוד על המשמר. הוא נאסר על-ידי האנגלים, שחשדו בו כי ניסה לחטוף אנגלי. נעצר בלטרון, אך שוחרר מחוסר הוכחות. היה חבר ה"הגנה" וכשפרצה מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, הופקד כממונה על רחוב יוליאן. הוא סירב לנטוש את ביתו שעמד בסביבת שער יפו עד אשר אפסה כל אפשרות להישאר שם.

במהלך הקרבות בירושלים השתתף בקרב בשייח'-ג'ראח, היה בין מגיני רמת רחל ובין אלה אשר כבשוה בחזרה. בפעולה זו גילה אומץ-רוח בלתי רגיל. רב היה חלקו בהחזקת הנקודה ושם גם נפצע. אהרן שירת בגדוד "מוריה" בחטיבת "עציוני" ונפל בקרב בעת מבצע "יקב", בהתקפה על בית-ג'אלה, ביום ט"ז בתשרי תש"ח (19.10.1948). נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.