בן קלריסה ואוטו, נולד ביום ח' בניסן תרע"ט (8.4.1919) במנהיים, גרמניה. אביו מת עליו בעודו נער ובהיותו בן 15 החל לעבוד בבית- חרושת לנעליים. הוא הצטרף לתנועת ה"ורקלויטה" ועשה זמן-מה בהכשרה חקלאית. בשנת 1935 עלה ארצה במסגרת תנועתו וקיבל את הכשרתו בכפר-הנוער בן-שמן. כתום תקופת ההכשרה עבר לקיבוץ "השומר הצעיר" עין שמר, שהה שם כשנה ועבר לקיבוץ "משמר הדרום" שהיה אז בגן יבנה. בשנת 1939 הצטרף עם חבריו לקיבוץ שמיר ועבד בענף המספוא. משם עבר לקיבוץ הזורע, המשיך לעבוד במספוא והתעסק במיוחד בשאלת ניקוז קרקעות. עוד בימי היותו בגן יבנה היה פעיל בשמירת פרדסים, עבר קורס לנוטרות והיה חבר בפלוגת-הרוכבים ברמת יוחנן. בשנת 1940 עבר קורס מ"כים ומאז הדריך בעמק זבולון ובנפת יזרעאל ובייחוד בחבל הרי אפרים. היה מא"ז בעין העמק שבוואדי מילק ואחראי להבטחת עורק-תחבורה ראשי זה.

עם תחילת המלחמה ב-1947 היה בקורס מ"מים והשתתף בקרבות על לטרון. אורי סיים קורס קצינים והוכשר לקצין מרגמות, שימש בתפקיד סמ"פ, השתתף בקרבות סג'רה, זרעין, רמת הכובש וכפר סבא. לקראת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב הועבר עם יחידתו לחטיבת "גבעתי". היה מפקד יחידת המרגמות שסייעה לכוחות החטיבה בכיבוש מערך "הצומת" המצרי, דרומית-מערבית לנגבה. בקרב זה נפל ביום י"ד בתשרי תש"ט (17.10.1948), ונקבר בו ביום בבית-העלמין הצבאי בכפר ורבורג. הניח אחריו אישה, חוה, ושני ילדים. אחרי מותו הועלה לדרגת סגן ראשון (סגן).