בן מיכאל ויהודית. נולד ביום ה' בתשרי תש"ח (19.9.1947) במושב בית-שערים. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר בנהלל ולאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון ביגור. התעסק בהדרכת- נוער. הראה נטייה לספרות ובמיוחד לדברי-שירה. באוגוסט 1966 גויס לצה"ל לחיל-הים. היה בעל חוש הומור ובשעה שנזדמן לביתו בחופשה היה מספר על חוויותיו ועל חייו בצבא והוריו שמעו את הדברים האלה ושאלו את עצמם: האם יכול אליעזר שלהם לעמוד בכל אלה ולקבל את חייו ברוח טובה? הוסמך כצוללן ביוני 1967, יצא לאנגליה וסופח לצוות "דקר", גם הוכיח כי אמנם צוללן מצוין הוא. נאמן היה לתפקידיו ולחבריו. הוא היה מעורה בחיי-הצוות, אהוד על מפקדיו וחבריו והרוח החיה בכל פעולות-התרבות של הצוללת. הוא נשא את עיניו לגמר שירות-החובה שלו והתחייב לשרת שירות-קבע מיום גמר השירות אבל הוא לא זכה לראות יום זה, כי ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968), כאשר "דקר" נמצאה בנתיב-הים בין גיברלטר לישראל נותק הקשר עמה ושוב לא נתחדש. הרבנות הראשית הצבאית קבעה כי תאריך-פטירתו של אליעזר, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968).

כיון שאליעזר נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת-זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" אשר בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר "ששה ימים ב'דקר'" לערן שורר הונצח שמו על-ידי הבאת תמונתו. הוריו הוציאו חוברת לזכרו בשם "לוזי".

ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.