בנם של לודמילה ורומן. נולד ביום י"ט בניסן תשל"ג (21.4.1973) באוקראינה. אח צעיר ללאוניד (ליאון).

אלכסנדר שי, שזכה לכינויי החיבה אלכס ו-סשה, גדל והתחנך באוקראינה. ילד מתוק וחייכן, שקט ואהוד על חבריו.

כבר בגיל צעיר גילה כישרון מוזיקלי והחל לנגן בכינור באופן מקצועי, נהנה מכל רגע של נגינה ויצירה.

בהיותו בן שבע-עשרה עלה עם בני משפחתו ארצה והם הקימו ביתם בקרית שמונה. הוא השתלב במהירות בחיים בישראל תודות לקסמו האישי ומזגו הנוח. שאף ללמוד לימודי מוזיקה בקונסרבטוריון ובכך לממש את אהבתו הגדולה לנגינה, ואולם לבסוף החליט להישאר בקרבת הוריו. החל ללמוד סטטיסטיקה ב"מכללה האקדמית תל-חי", אך הפסיק את לימודיו כשהתגייס.

ביום 11.11.1992 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות בחיל הלוגיסטיקה. לאחר שעבר הכשרה מתאימה הוצב במחנה "צנובר" שברמת הגולן. מסור ומקצועי, ביצע משימותיו בהצלחה.

בתום שירות החובה המשיך לשירות קבע בחיל הלוגיסטיקה. במהלך שירותו הוצב במספר בסיסים ותפקידים, האחרון היה במרה"ס בחיפה. בכל מקום ותפקיד זכה להערכה רבה מכל חבריו ליחידה. תואר כנותן שירות ברמה הגבוהה ביותר, כמי שחשיבות המשימה נמצאת לנגד עיניו בכל עת, וכן כחבר טוב שתמיד מוכן לעזור. בתקופת שירותו הצבאי סיים לימודי תואר במנהל עסקים בהצלחה.

במהלך השנים נישא לטטיאנה, אהובת נעוריו, ונולדו להם שני ילדים: מיקי ושלי. "הוא היה אבא מדהים" סיפרה טטיאנה, "תמיד שיחק עם הילדים. אהב לטייל עמם בארץ ובחו"ל".

איש משפחה מסור, חלק קשר קרוב עם הוריו ואחיו והקפיד לעזור ולסייע להם בכל דבר ועניין.

"חבר אמיתי" תיארו אותו אוהביו. סיפרה טטיאנה: "אלכס היה אדם מופנם ולא נהג לדבר הרבה, אך למרות זאת תמיד היה מוקף בחברים".

בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה ועבר טיפולים למיגורה, שומר על אופטימיות וחיוך.

רב-נגד אלכסנדר שי קמינסקי נפל בעת שירותו ביום כ"ט בטבת תשפ"ג (22.1.2023). בן ארבעים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראש פינה. הותיר אחריו אישה, בן ובת, אב ואח.

כתב אחיו: "אח יקר ואהוב, הלכת מהר מאיתנו וממני. מתגעגע אליך, לשיחות שלנו, לצחוקים. הלב נשבר. אזכור אותך תמיד, תהיה מנוחתך בגן עדן ושמור עלינו".

אלכסנדר מונצח בקיר ההנצחה לנופלים בראש פינה ובדף הנופלים באתר האינטרנט של המושבה.