בן מגדלנה ושמואל, נולד ביום י"א באלול תרפ"ח (27.8.1928) בעיר ארד, טרנסילבניה, רומניה ועלה ארצה בשנת 1946. בעיר-הולדתו למד בבית-ספר רומני אם כי שפת-אמו היתה הונגרית. אמנון היה שתקן מטבעו. בעלותו לארץ הצטרף לחברת-הנוער שהיתה בהכשרה באפיקים. הוא התערה בעבודה במטעי הבננות ומצא עניין בלימודים. אחר-כך הצטרף לפלמ"ח. ב"שבת השחורה" (29.6.1946) נלקח למעצר בלטרון, בהיותו כלול ברשימת החשודים של ממשלת המנדט. בשנת 1947 הצטרף לקיבוץ מעגן.

במלחמת-העצמאות שירת באחד מגדודי חטיבת "הראל". הוא השתתף כמתנדב בכל פעולות החטיבה, היה קצין-סיירים מוכשר, עשוי ללא-חת ובעל רוח קרב בלתי-רגילה. השתתף עם יחידתו במבצע "חורב" לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל ונפל בקרב על משלטי רפיח, ביום ג' בטבת תש"ט (4.1.1949), בפגוע בו רסיס-פצצה. הובא לקבורה בטקס צבאי בכנרת ביום ד' בטבת תש"ט (5.1.1949). אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן. הניח אח בקיבוץ מעגן.