בן חנה וחיים, נולד ביום ג' בטבת תרפ"ז (8.12.1926) בפולין. בשנות מלחמת-העולם השנייה הוגלה למחנה-ההשמדה אושוויץ ומשם הועבר למחנה-ריכוז בגרמניה. עם שחרורו על-ידי הצבא האדום בא לבלגיה להכשרה של "החלוץ" והעפיל לארץ בשנת 1946. לבטי קליטתו לא היו קשים. תחילה שהה בקרית ענבים, ומשם עבר כעבור חצי שנה לחפצי-בה, עבד במסגריה וכל הזמן היה פעיל בענייני ביטחון.

לפני פרוץ מלחמת-העצמאות עבר קורס מ"כים והיה בין הראשונים שהתגייסו לשירות. עבר קורס אימון גופני ומשסיימו בהצלחה היה למדריך ספורט באחד מגדודי חטיבת "גולני" ויחד עם זה השתתף בכל הקרבות בבית שאן, בית יוסף, צנדלה ובמשלטים בנגב. היה חבר טוב וידע לגשר בין תפקידו, כמפקד כיתת מרגמות, ובין חברותו. הוא דאג לחייליו ועודדם בכל עת מצוא. במבצע "חורב" למיגור הצבא המצרי הוטל על גדודו לבצע את המהלך הפותח במבצע - כיבוש משלט 86, צפונית-מזרחית לחן- יונס, ונעיצת טריז במערך המצרי. בקרב זה נפל, ביום כ"א בכסלו תש"ט (22.12.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחפצי-בה.

דפים לזכרו הופיעו בחוברת זיכרון של קיבוץ חפצי-בה "לזכר הארבעה".

החלל הינו "נצר אחרון".
חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.