בן מינה ויוסף, נולד ביום כ"ה בשבט תרפ"ג (11.2.1923) בשטוטגרט, גרמניה. הוריו נהרגו בימי הגזירות בגרמניה הנאצית, אבל הוא הצליח לעלות עם אחיו הגדול לארץ בשנת 1940. בצלאל למד בבית-הספר החקלאי בפרדס-חנה והמשיך ללמוד בבית- הספר כדורי, מאחר שאהב את עבודת האדמה. אחרי סיימו את הלימודים הצטרף לפלמ"ח עם חבריו לקבוצת "ניר" של "השומר הצעיר". בין המצטרפים היה גם חברו הטוב יהודה'לי צפתי, אשר נפל בקרב על לטרון. בשנת שירותו נפל אחיו הגדול בשדות עין החורש מירי חיילים בריטיים, והוא נשאר יחידי מכל בני משפחתו. בפלמ"ח עבר קורס מ"כים ועם תום שנת-השירות הועבר ל"רזרבה". בצלאל עבר לקיבוץ שער-העמקים ואחר כמה שבועות לתל-עמל והתמסר לעבודתו כטרקטוריסט. כל רצון החיים של המשפחה כאילו התרכז בו והיה שופע מרץ. מתל-עמל יצא לנגב, ועבד בקו-המים. היה מראשוני "דנגור", הוא קיבוץ "נירים", שהוא מבחינה מסוימת מפעלו. בצלאל ריכז את ענייני המשק וניהלו מהרגע הראשון להתבססותו ותיכן תכניות לפיתוח הנקודה.

בצלאל נפל ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948) בנירים, בשעת התקפת הצבא המצרי על הנקודה, בשמשו בתפקיד סגן מא"ז. הוא רץ בתעלות-הקשר למסור הוראות לאחר שהטלפון נותק. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנירים.