יונה דניאל
משטרת ישראל unit of fallen סגן ניצב
משטרת ישראל

יונה דניאל

בן הלה ודניאל

נפל ביום
ט' באב תשס"ח
10.8.2008

בן 48 בנופלו

סיפור חייו


בן הלה ודניאל. נולד ביום ז' בתמוז תש"ך (2.7.1960) בראשון לציון. ילד שישי במשפחה, אח לאסתר, אברהם, יפה, חנה, זהבה ושרה.

יונה, שכונה בפי אוהביו יוני, גדל והתחנך בשכונת נחלת יהודה שבראשון לציון. נער שקט וביישן, שנהג בכבוד ובמסירות להוריו ונאמר עליו שהוא הילד המיוחד במשפחה.

אחרי לימודיו התגייס לצה"ל. במהלך שירותו נחשף לאנשים מכל גווני החברה, והדבר השפיע לטובה על התבגרותו ועל אופיו.

ביום 17.7.1983 התגייס למשטרת ישראל. תחילה עבד כמכונאי בסדנת הרכב של משטרת יפו וכעבור כשנה יצא לקורס קצינים ומונה למנהל עבודה.

בשנת 1984 הכיר את ארלט דרך בן דודהּ שעבד עימו במשטרה. היא התאהבה בו הודות לאינטליגנציה, לרגישות ולחוש ההומור שלו. כעבור שבעה חודשים נישאו ורכשו בית בבת ים. את הבית שיפץ עצמאית בזכות ידי הזהב שלו. לאחר מכן עברו לגור בדירת גן בראשון לציון.

נולדו להם בת ושני בנים – הילה, דני וליאור. היה אב אוהב, פעיל ומפנק, והכול באווירת שלווה ושחוק. לצד אווירת הצחוק והנינוחות ששררה בבית, בחינוך הילדים הקפיד על משמעת ושמר על גבולות. הקשר עם ילדיו היה חם ולבבי. הבת הילה סיפרה שמעולם לא שפט אותה, והבן דני תיאר עד כמה ידו המכוונת של אביו הייתה משמעותית עבורו. את ליאור בן הזקונים כינה "סנצ'ו פנצ'ו". בזוגיות נהג כג'נטלמן וכחבר הטוב ביותר.

להוריו היה מחובר מאוד, והוא לקח על עצמו את תפקיד משכין השלום בין כל בני המשפחה.

מדי שבת יצאה המשפחה לטיולים בחיק הטבע ברחבי הארץ, לעיתים ליעד בלתי מתוכנן וספונטני: "לאן שייקח אותנו הרכב", השיב לרעייתו כששאלה לאן נוסעים. בטיוליהם הקימו אוהל וצעדו במסלולי הליכה. מדי שנה נסעו לחופשה באילת.

בחלוף השנים קבעה המשפחה את ביתה ביישוב הקהילתי בת חפר שבעמק חפר, ויונה החל לעבוד לא הרחק משם, במשטרת נתניה, כמנהל סדנת רכב. הודות לכישוריו, ליסודיותו ולמקצועיותו התקדם ושירת במגוון תפקידים - מפקד סדנת הרכב הראשית ביפו, סגן ראש סדנאות מחוז הדרום וראש סדנאות מחוז הצפון.

מפקדיו, עמיתיו ופקודיו במשטרה העריכו אותו. סגן-ניצב אברהם, מפקדו במשך שמונה שנים, כתב: "עשרים וחמש שנים שירת יונה במשטרת ישראל, בהן מילא את תפקידיו ללא דופי ובהצטיינות. בתקופת היכרותי איתו פגשתי באדם נעים הליכות, נכון לשיתוף פעולה בכל עת ומי שלא זנח לרגע את אחריותו לביצוע מטלותיו". יונה היה קשוב לבעיותיו של הזולת וסייע בכל דרך, הן בעצה והן במעשה.

היה אדם משכמו ומעלה, אהוב ומוערך, חף מדעות קדומות. נכתב עליו: "אדם נדיר ומיוחד, איש שקשה לא לאהוב אותו. צנוע, אוהב לעזור, נותן הרגשה טובה לסובבים אותו".

אהב את הארץ, את עולם החקלאות ואת עבודת הנגרות שבה הצטיין. לעיתים קרובות בנה חפצים ורהיטים מעץ, כדוגמת נדנדה שבנה כמתנת יום הולדת לרעייתו. איש חברה אהוב, ניחן בחוש הומור מפותח וביכולת לחקות דמויות שונות.

בחופשת פסח תשס"ח נסע עם רעייתו ובנו ליאור לחופשה המשפחתית השנתית באילת. עוד לפני החופשה הרגיש ברע, אך במהלך החופשה החלו תסמינים נוספים. הוא פנה לבית החולים "יוספטל" באילת ומשם הובהל לבית החולים "שיבא" בתל השומר, ואובחן במחלה קשה ונדירה. בתקופת האשפוז הייתה ארלט משענת עבורו, וביום הולדתו חגגו לו בני המשפחה בבית החולים. כחלק מהטיפול נזקק להשתלת מוח עצם, ואחותו שנמצאה מתאימה תרמה לו. ההשתלה עברה בהצלחה.

בתום האשפוז, נדרש להגיע מדי יום לבית החולים לטיפולים. באחד הימים בדרכם לבית החולים אמר לרעייתו: "כל החיים אהבתי אותך. אַת הכוח שלי והאור של חיי".

זמן קצר אחר כך אושפז שוב בשל סיבוכים רפואיים נלווים, וגופו לא עמד בהם.

רב-פקד יונה דניאל נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט' באב תשס"ח (10.8.2008). בן ארבעים ושמונה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר יונה. הותיר אישה, בת ושני בנים, אח וחמש אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן-ניצב.

על מצבתו חקקו אוהביו: "המיוחד באדם אוהב בריות ורודף שלום, תהיה חקוק בליבנו לעד".

משטרת ישראל הכינה מצגת לזכרו עם תמונות שלו מכל שנותיו במשטרה ומכל תפקידיו.

הבן דני הלך בדרכו המקצועית, והתגייס למשטרה אף הוא.

כשבנו ליאור הגיע לגיל מצוות, בעלייה לתורה חולקו למוזמנים ספרי קודש ועליהם התנוססה הכותרת "אהבת יונה".

יונה מונצח באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש.


(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

מקום מנוחתו


בית העלמין (חלקה צבאית) כפר יונה

חלקה: 1שורה: 1 קבר: 2

הנצחתו באתרי זיכרון