בן שושנה ודויד, נולד בשנת 1920 בתימן. למד ב"חדר", ובהיותו בן 13, בשנת 1933, עלה עם הוריו לארץ. המשפחה התיישבה בשכונת שעריים, ברחובות, ומיד עם הגיעם יצא יוסף לעבוד. הוא נעשה פועל חקלאי ובמשך השנים קנה לו ניסיון ומומחיות בעבודה ונשא אישה.
במלחמת-העצמאות גויס לביצורים. יום אחד תעה בדרך והגיע אל קווי האויב באשדוד. נתפס, ולפי השמועה הועמד לדין באשמת ריגול והוצא להורג ביום ל' בכסלו תש"ט (1.1.1949).
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.