בן שמחה ודניאל. נולד בא' בשבט תשמ"ה (23.1.1985) בחולון. ילד שני להוריו, אח למורן.

כפיר גדל והתחנך בחולון. למד בבית ספר היסודי "בן-גוריון" והמשיך לבית ספר תיכון "ק"ש", בו למד במגמת הכדורסל. הוא היה אהוב מאוד על מוריו, ובמהלך שנות לימודיו אסף חברים רבים שליווהו כל חייו.

בן מסור ואוהב היה. בשנת 1998 נסע לטיול בר מצווה בחו"ל, בערי בירה באירופה, יחד עם אביו ועם עוד כמה זוגות של אבות ובנים, טיול מהנה עד מאוד לבן ולאב.

מגיל צעיר בלט בגובהו הרם. הוא פנה לכדורסל, אהב את הספורט, השקיע בו והיה לשחקן מוביל. מגמת הכדורסל בבית הספר ומועדון הספורט "הפועל חולון" היו חלק משמעותי בעיצוב אישיותו. משבגר, והגיע לגובה 1.92 מטר, שיחק כדורסל בקבוצת "הפועל חולון" כשלגופו חולצה מספר תשע. בימי משחק התאספו כל בני המשפחה ונסעו למשחקים ביחד עם הקבוצה.

בשנת 2003 התגייס לצה"ל, ליחידת "דובדבן", התחיל את מסלולו הצבאי בגאווה ובהנאה גדולה ועבר בהצלחה קורס צניחה. היה חייל "מורעל", אהב כל דקה ביחידה והתחבר מאוד עם עמיתיו לשירות.

לאחר כשישה חודשים התגלתה אצל כפיר מחלת הסרטן והוא נאלץ לעזוב את החלק הצבאי בחייו, עם זאת התעקש והצטרף לחבריו בחלק האחרון של מסע הכומתה שלהם, שהסתיים בירושלים.

אחרי כשנתיים של טיפולים, במהלכן אוהביו וחבריו ליחידה ליוו אותו במסירות ובהתמדה, הוא החלים.

כעבור זמן קצר החל לעבוד ב"חילן טק" כטכנאי מחשבים. משם המשיך לחברת מל"ם, בה היה מנהל רשת מחשבים, בעיקר בפרויקט של המכס באזור ירושלים. הוא היה אהוב ומקובל במקום עבודתו בירושלים, וכך גם במטה של החברה באזור המרכז.

לצד עבודתו שימש כטכנאי מיחשוב אישי של בני משפחתו וחבריו. הכול העידו על היותו אדם ישר, אדיב ומפרגן, שיודע לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר וביעילות רבה. מעולם לא התלונן, תמיד דאג לכולם מסביבו וכמובן טיפל במחשביהם ללא תמורה.

כפיר היה צעיר שקט ורגוע. בכל מקום בלט כאדם משכמו ומעלה, הותיר רושם חיובי ורבים נהנו מאוד להיות בקרבתו. בזכותו נוצרו חברויות, אנשים התחברו בקלות אחד עם השני. הוא היה אדם צנוע, שהעמיד את טובת האנשים שסביבו לפני טובתו האישית. תמיד ראשון לעזור במה שצריך, נותן מעצמו עד אין סוף ללא שיקול של אינטרסים, כסף ואגו. חבריו הרבים היו איתו לאורך כל הדרך, שמרו על קשר הדוק בבריאות ובחולי. חברי נפש, כדברי אוהביו, שהחיבור ביניהם זה משהו שקשה להסביר, ממש אהבה של אחים.

כפיר אהב לטייל, לישון, לקרוא, ליהנות מהחיים ולעזור לזולת. לו ולחברו תומר היה תחביב משותף – צניחה, הם השקיעו בציוד ופעמים רבות צנחו יחד בארץ ובחו"ל.

במחצית שנת 2008 היה כפיר לדוֹד, לאחר שאחותו ילדה את בתה ליהיא, והתגאה בסטטוס החדש. הוא הירבה לשחק עם אחייניתו הקטנה, ובין השניים שררה אהבה גדולה.

בערך באותה עת חידש, בזכות פייסבוק, את הקשר שלו עם מעיין, שהייתה חברה טובה שלו בבית הספר היסודי. השניים עשו "קאמבק" מהר מאוד, ואהבתם פרחה וגדלה מיום ליום. הם נסעו יחד לחו"ל, צנחו יחד, וכפיר הבין שמצא את הנשמה התאומה שלו. ביום 19.6.2011 השניים נישאו, בחתונה שמחה ומלאת אהבה.

כפיר ומעיין עברו לגור בקדימה, ליד משפחתה. הוא אהב מאוד את הכפריות והשקט שיש במקום, שכה התאימו לאופיו והיו שונים מהמולת החיים בחולון, עיר הולדתו. משפחתה של מעיין מאוד אהבה אותו והוא אותם. הוא נהג לעזור להוריה בעיסוקיהם ובתחומי המחשב.

בסוף שנת 2011 נולדה בתם – נועם. כפיר טיפל בה במסירות ובאהבה, דאג וחיבק, היה שותף מלא בגידולה וזכה ליהנות מאהבה של אבא לבת. כאשר הגיע הביתה מהעבודה והרים את נועם נהג לומר: "איזה אושר זה, מי צריך יותר מזה".

ביולי 2013, אחרי עשר שנים בריאות, כפיר חלה בסרטן שנית. הוא עבר טיפולים קשים כשלאורך כל הדרך נתמך על ידי משפחתו וחבריו, אך כעבור ארבעה חודשים נפטר.

כפיר רביע נפטר ביום א' בכסלו תשע"ד (4.11.2013). בן עשרים ושמונה בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אישה ובת, הורים ואחות.

באתר "זיכָּרונט" הוקם דף לזכרו, ובו קורות חייו, הספדים, תמונות וסרטונים. בין הסרטונים – טקס לזכרו שנערך לפני משחק כדורסל של קבוצתו, "הפועל חולון", בדצמבר 2013. במהלך הטקס הוכרז שקבוצת הקט-סל של המועדון תיקרא על שמו – "הפועל 'כפיר' חולון".