בן רחל ואברהם, נולד ביום כ"ז באב תרפ"ח (13.8.1928) בקרפטו- רוס, צ'כיה. בתקופת מלחמת-העולם השנייה, והוא עודנו ילד, נעקר מזרועות הוריו והוגלה למחנה-הריכוז וההשמדה באושוויץ ועבד שם בפרך במשך 3 שנים. חזה מבשרו את כל עינויי התופת ובמו עיניו ראה את השמדת הוריו. העינויים חישלו את גופו, אך עקרו מלבו את האמונה באדם, ורק לאחר שחיילי הבריגדה היהודית הצילוהו והביאוהו ארצה, בשנת 1946, החל להתאושש ולהאמין בערכי האדם. לאחר שסיים את הכשרתו בכפר-הנוער הדתי, הצטרף לגרעין התיישבותי של קבוצת "נתיבות" (כפר דרום) וקיבל, יחד עם חבריו, הכשרה נוספת בקבוצת יבנה. משפרצה מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, לא הצליחו להגיע לשם ונשארו בבארות יצחק. כאן נטה שכם לכל תפקיד והיה פעיל בענייני תרבות, עד שהאויב הגיע לשער המשק. ביום הקרב ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948) נפל גם הוא בעומדו מול האויב שפרץ לתוך המחנה. נקבר בבארות יצחק.

ביום כ' בחשוון תשי"א (31.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.