בן איטה ויצחק. נולד בכ"ג בחשוון תרע"ה (12.11.1914) בקובנה שבליטא. בעודו ילד רך התייתם מאביו ובגיל תשע התקבל למעון ילדים בקובנה. עלה לארץ-ישראל ב-1927 יחד עם כל ילדי המעון ובמשך שנתיים התחנך בכפר הנוער בבן-שמן. בגיל חמש-עשרה בא, עם קבוצת חברים מבוגרי בן-שמן, למשק תל-יוסף. "הוא בא אלינו צעיר מאוד", מספר אחד מאנשי המשק. "משה'קה קראו לו, במשך כל ימיו אצלנו, גם כשגדל, התפתח והקים משפחה". במשק עבד משה'קה במספוא, ברפת, בפלחה ולבסוף במוסך. הוא הצטיין בחריצות כפיים ובתפיסה מהירה, ביחוד במה שנוגע למכונות, ותמיד תיכנן תכניות לעתיד. שנים רבות השתתף גם בתזמורת כלי הנשיפה של הקיבוץ.

במאי 1942 התגייס משה לצבא הבריטי, ליחידת הציוד המכאני. R.E.M.E.)) ועד מהרה התבלט בה ועלה משלב לשלב עד שהגיע לתפקיד מכונן ראשי. חבריו במשקו מעידים עליו ש"הוא היה בטוח כי יבוא הביתה עם השלום ויביא אתו יכולת מקצועית, שאליה לא יכולנו להגיע באפשרויות שלנו. הוא היה בטוח שאת היכולת הזאת הוא צובר בשבילנו". בי"ח באדר תש"ד (13.3.1944) נפטר משה'קה במצרים בעת מילוי תפקידו. סיבת מותו הפתאומי לא הובררה. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בתל אל-כביר שבמצרים. הניח אשה ובת.

חבריו למשק תל-יוסף הוציאו דפים לזכרו; שמו הונצח בעלון משק תל-יוסף ובספר "לזכר חברינו".