בן מזל ודניאל שמואל. משה מזס נולד ביום ו' בשבט תשי"ד (10.1.1954) בהודו. ילד שלישי להוריו, אח של אליהו, בת שבע, מירי ושולמית.

בשנת 1964, כשהיה משה בן עשר, עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בירוחם שבנגב, שם גדל והתחנך משה. הוא סיים שתים-עשרה שנות לימוד בבית הספר אורט ביישוב במגמת מסגור מכני.

משה התגייס לצה"ל ב-19.5.1972 ושירת כלוחם בסיירת שקד בצנחנים. הוא לחם במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. כל יחידות סיירת שקד היו פרוסות במהלך המלחמה בחצי האי סיני בקו המוצבים הקדמי, והסיירת ניסתה לבלום את יחידות הקומנדו והמודיעין של הצבא המצרי. ב-11.5.1975, אחרי שירות מלא, השתחרר משה מצה"ל.

סמוך לתום השירות הצבאי החל משה לעבוד במפעל לייצור זכוכית "פניציה" בירוחם. הוא עבד במקום כשלושים שנה.

משה נישא לזהבה ב-8.9.1980. לשניים נולדו שלושה ילדים – לינור, דניאל ורותם.

בהמשך עבר משה יחד עם משפחתו להתגורר בתל אביב, ובשנת 2005 התגייס למשטרת ישראל. הוא שירת בתחנת השכונות שבמרחב יפתח.

ברבות השנים נהיה משה סב לשישה נכדים – ליאל, נהוראי, תהל, הלל, אוריאן ועילי.

רב-סמל מתקדם משה מזס ג'ארד נפל בעת שירותו ביום ט"ו באב תשע"ד (11.8.2014). בן שישים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. הותיר אישה, בת ושני בנים, שישה נכדים, אח ושלוש אחיות.

על מצבתו של משה כתבו אוהביו את הפסוק שנמצא בין חפציו בעת שנפל: "ממזרח שמש עד מבואו מהֻלל שם ה'" (תהילים קיג, ג).

ילדיו כתבו עליו, "'איש צדיק תמים היה בדורותיו את ה' התהלך'. אבא, דווקא בט"ו באב, יום האהבה, אלוהים החליט שהוא רוצה אותך איתו, שהוא רוצה אותך לצידו. החיים הם לא כשהיו, אבא. הלכת וזוג נעליים השארת לנו, אך גדולות הן, גדולות, הן בענווה, בנתינה, באהבה, בכבוד, בצניעות, בהסתפקות במעט. נעליים אלה – איך נלבש בלעדיך, ללא עזרתך? איך כותבים על אבא בלשון עבר? אומרים שזו דרך החיים, אבל עדיין לא הספקת ליהנות מהם. אם רק היית רואה את כל התהילה שהשארת מאחוריך, היית משפיל עיניך ובורח לצד, אבל לא – זה מגיע לך.

תמיד דאגת לאימא, אפילו במותך. גידלת שלושה ילדים לתפארת. זכית לראות שישה נכדים, או לדבריך – חמישה נכדים צדיקים ונסיכה אחת.

הדמעות לא מפסיקות והכאב רק מתעצם מכל הסיפורים שלעיתים מעלים גם חיוך, אבל יותר מכול תחושת גאווה – כן, זה אבא שלנו! העניו, הצנוע, השקט עם הלב הענק והנתינה האינסופית. אתה הראית ולימדת אותנו שלתת זה בסתר, ובמותך הבנו עד כמה. מעולם לא הסתכלת על האחר ותמיד הסתפקת במה שיש. ללא כל ספק זכיתי בחיים האלו לגדול תחת כנפיך. אנחנו ילדיך נשמור על האחדות ובמיוחד על האישה שכה אהבת ונקווה לגרום לך חיוך שם למעלה. אין משפט שיותר מאפיין את האובדן העצום שלך – 'כל הבורח מן הכבוד, הכבוד בא אליו'. השמיים בוודאי שמחים כי הצדיק שלנו הגיע להאיר את גן העדן! אבא, אוהבים אותך לעד".

כתבו עליו אחיו ושלוש אחיותיו, "עדיין אנחנו לא קולטים שאינך בחיים, אח דאגן ומגונן בדרכך שלך, בעל, אבא, סבא למופת. עלעלנו באלבומים והפנמנו עד כמה תמיד באירועי ילדינו ובשמחות שלנו היית תמיד בקדמת הבמה והשגחת בשקט שלך לראות שהכול מתבצע בצורה תקינה, הן בבריתות והן בחתונות ילדינו. אנו בטוחים שגם עכשיו אינך מפסיק לשמור על כולנו. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, מתגעגעים אליך מאוד ומרגישים בחסרונך".

באתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל יש דף זיכרון למשה, הכולל אלבום ובו תמונות רבות שלו עם אוהביו וידידיו. באתר גם ניתן להדליק נר לזכרו.