בן מרגלית (פרל) וקלמן (קלונימוס), נולד ביום א' באדר א' תרפ"ט (11.2.1929) בעיר צ'נסטוחוב, פולין, להורים שומרי דת. בהיותו בן שלוש התיישבה המשפחה בדנציג (שהיתה עיר חופשית) והוא ביקר בבית-ספר יהודי. בשנת 1939 הפליג עם אביו ארצה (האם והאחות נשארו, מחמת סכנת הדרך, כדי לעלות מאוחר יותר, אך לא הספיקו ונספו בשואה) בספינת המעפילים "אסטיר". הספינה נתפסה על-ידי הבריטים והוחזרה ללב-ים. אחרי תלאות רבות הצליח צבי להגיע בספינת הדיג היוונית "מרדס" לחוף עזה, ויצא להכשרה קצרה של עליית-הנוער בקרית חיים. משם עבר למושבה מנחמיה, בה למד בבית-הספר כשנתיים. אחר-כך המשיך את לימודיו בכפר-הנוער בן שמן. צבי-משה הצטיין בלימודים והיה אחד מעמודי-התווך של חברת התלמידים. מכפר-הנוער יצא, במסגרת "הנוער העובד", להכשרה מגויסת בקבוצת גבע. בתקופת שירותו בפלמ"ח נודע כבחור מסור ואמיץ-לב, ויצא לו שם של חבלן מעולה.

ביום ד' באדר א' תש"ח (14.2.1948) יצא עם לוחם נוסף, שנהג במכונית עמוסת חומר-נפץ, לפוצץ את גשר שייח'-חוסיין שעל הירדן, ליד בית שאן. הנהג היה אמור לפרוץ את המחסום ולעלות על הגשר וצבי, החבלן, עמד להפעיל את חומר-הנפץ. למרות האש הכבדה של משמר הלגיון הצליח לעלות עם הרכב על הגשר, הנהג הצליח לקפוץ לירדן ולהיחלץ. צבי הפעיל את חומר-הנפץ, אך נפל בפעולה זו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין חרוד.

זכרו הועלה בחוברת לזכרם של חברי קבוצת החושלים.